ישנם שחקנים שפשוט אין להם את זה.
מה אין להם?
אין להם את הכריזמה שיש לכוכבים.
זאת לא כריזמה כדורסלנית. זאת כריזמה אימאג'ית. משהו בגוף, בפרצוף, בדיבור, ובהופעה עושה מהם יותר מוכרי פיצוחים בשוק הכרמל מאול-סטאר ב-NBA.
אמש ביל קבר עוד 44. הוא קולע העונה 29.7 נק' עם 4.9 ריב' ו-6.8 אסיסטים ב-45.8% (51.8 אפקטיבי). כמעט הכנסתי אותו לחמישייה השלישית של ה-NBA אבל בסוף העדפתי את אנדרו וויגינס כי השיפור שלו העונה גדול אפילו מהשיפור של ביל.
תגידו זה הכל בגלל חסרונו של ג'ון וול. כשג'ון יחזור אז ביל יחזור לקדמותו. זה כלל לא נכון. גם כשוול שיחק ביל התקדם מעונה לעונה בצורה מתמידה שניתן להגדיר אפילו מסחררת:
2014-15:15.5 – 15.5 נק' למשחק
2015-16 – 17.4
2016-17 – 23.1
2017-18 – 22.6
2018-19 – 25.9
2019-2020 – 29.6
אם ימשיך כך הוא יהיה שני לג'יימס הארדן בנקודות לעונה.
ישנם אחרים מצויינים שחסר להם משהו בכריזמה להיחשב ככוכבים. אנדרייטד אחרים הם בראש וראשונה דומנטס סבוניס. איתו ברשימה הייתי מכניס את יוסוף נורקיץ', מונטרזל הראל, ניקולה ווצ'ביץ, ג'מל מוריי, ג'וליוס רנדל (ישנם עוד; אלה שקפצו לי לראש).
אבל אילו נשאלתי מיהו השחקן האנדרייטד ביותר ב-NBA נכון להיום, חודש מאז פתיחת העונה, הייתי בוחר בבראדלי ביל ללא היסוס.
ברורררררר, שנים אני אומר את זה.
הבן אדם היה כבר סופרסטאר אם היה בקבוצה ומאמן נורמלי והנהלה נורמלית.
הוא סבל מהנהלת רפי ההבנה הכי גדולים, סקוט ברוקס וג'ון וול, עונש שאני לא מאחל לאיש בליגה חוץ מקיירי אולי 🙂
אני מקווה מאד בשבילו שבקיץ הוא ימצא את עצמו בקבוצה נורמלית. אני אישית הייתי נותן המון עבורו, כי הוא גם צעיר.
דווקא פה אנחנו חלוקים, בראדלי ביל לא סופרסטאר בשום קונסטלציה , על פניו הוא קולע את הנקודות שלו אבל הקבוצה לא מנצחת ומסריחה את הפארקט, הוא לא מסוגל להוביל קבוצה לבדו בפלייאוף במזרח, לדעתי מדובר בסוג של קווין לאב של מינסוטה בעמדת הגארד על פניו הסטטיסטיקה יפה אבל הקבוצה מפסידה .
סופרסטאר הוא לא כרגע, הפוטנציאל שם. אני חושב שהוא יכול להיות שחקן טופ 15 בליגה בקלות ואף יותר מזה.
קבוצה היא 12 אנשים. אף אחד, אף פעם, אפילו לא מייקל, לא עשה זאת לבדו. לביל אין צוות.
ואגב, קווין לאב הוא סטאר. הוא כוכב גדול, ענק. הלוואי על בראדלי ביל להגיע להישגיו, אז על מה בדיוק אתה מדבר ברוך רבין.
NBA champion (2016)
5× NBA All-Star (2011, 2012, 2014, 2017, 2018)
2× All-NBA Second Team (2012, 2014)
NBA Most Improved Player (2011)
NBA All-Rookie Second Team (2009)
NBA Three-Point Shootout champion (2012)
NBA rebounding leader (2011)
Consensus first-team All-American (2008)
Pac-10 Player of the Year (2008)
First-team All-Pac-10 (2008)
Naismith Prep Player of the Year (2007)
Stats at NBA.com
Stats at Basketball-Reference.com
Medals
[hide]
Men's basketball
Representing United States
Olympic Games
2012 London
Team
FIBA World Championship
2010 Turkey
מנחם אני לא מדבר על אליפות אני מדבר על לקחת קבוצה לפלייאוף במזפח, קווין לאב היה אוברייטד נוראי במינסוטה, שחקן של סטטיסטיקות ריקות שלא מובילות לניצחונות או לפלייאוף , בראדלי ביל על אותו סקאלה
רגע רגע רגע רגע. איך זה יכול להיות?! הוא סופרסטאר, ומסיים במקום ה25 בליגה כולה? לא מצליח לסחוב את הקבומה שלו אפילו למקום 8 במזפח? הכיצד? למה יש לו תירוץ של "הקבוצה שלו פח"?
הקבוצה שלו זה גון וול שנלחם בו חח והוא בניגוד לנגר דונקי קולע 30-40 כל משחק ולא 5 נק. שדונקי ישים 10 משחקים רצוף 20-30-40 נק גם הוא יהיה סופרסטאר
שסקוט ברוקס יאמן אותך תבין, דוראנט וראס הבינו, חכה שהוא יה בקבוצה נורמלית איפה הוא יהיה ואיפה דריי הנגר יהיה
בקיצור הנה הטענות ופשוט צריך לעשות העתק הדבק.
כאשר מי שאתה חושב שהוא טוב (99.99% זה יהיה סקורר) והוא נכשל. אז הייחוס לכישלון הוא הסביבה. אם מישהו מצליח ולדעתך הוא גרוע אז ההצלחה תיוחס לסביבה. מה קוראים אותו "טעות הייחוס הבסיסית".
נשמע לי כמו "מנפח סטט בקבוצה חלשה" לפי ההגיון שלך.
הוא עשר רמות מעל הנגר דריימונד (וכמו שטענו תמיד שהבלוף יתגלה וצדקנו) אבל עזוב הם לא מסוגלים להגיד שהם טעו הנראטיב מדבר, לגבי ביל הוא סקורר בנתיים שלא מוביל לניצחונות
קרא את התגובה שלי לברוך רובין. אפילו מייקל היה זקוק לסקוטי פיפן ועוד 2-3 כוכבים
מסכים לגמרי דוק. שמעון לעומת זאת מסכים קצת פחות..
מה לעשות שמשחקים 5 על 5.
איך שלא תהפוך את זה אתה זקוק לעוד שני שחקנים טובים לידך..
אבל ההבדל הוא שמייקל הוביל יחד עם פיפן לשלמות ול 6 אליפויות. זה ההבדל האמיתי. לא רק אליפות אחת. אלא 6!
נסה הפוך.
כשלעצמן, 6 אליפויות, ועוד בכל הפינאלס של MJ, זה דווקא דבר שמעיד על פער גדול מדי בתחרות, על דיס-פאריטי, חוסר איזון, אלה מספרים שמאפיינים אליפויות סיטוניות של יובה או באיירן, או הסלטיקס בתקופה שעשו 17 אלפיוות ב-15 עונות בליגה של 3.5 קבוצות בערך…
גם העובדה שאף סדרה אפילו לא הגיעה למשחק 7, היא הנותנת. איך גיא אומר? לא כוחות.
מציע לבדוק את העניין מהכיוון הזה – שזה קודם כל אומר רמת היריבות – לצד הקביעות על "שלמות" וכו'. חשוד מאוד מאוד!
בראדלי ביל נמצא באזור חיוג באטלר ופול ג'ורג
נכון מאד, בדיוק
אזור חיוג של באטלר וג'ורג' זה אזור חיוג לאולימפיאדה
נו נכון..
בעיניי גם AD הוא לא יותר מכוכב משלים.
אין לא באמת השפעה ללא מוביל כדור סופרסטאר בעמדה 1 או 3
מגיעה לו קבוצה נורמלית. שחקן נפלא. אבל עדיין מתחת פול ג'ורג' וג'ימי באטלר.
שחקן מעולה רק שיגיע לקבוצה טובה.
הנה עוד דוגמא בשביל גיא לשחקן שמגיע למספרים של "כוכב" בקבוצה קטנה כמ וושינגטון.
ההגדרה של כוכב היא סובייקטיבית וכנראה שהוא יגיע למשחק האולסטאר השנה.
–
אבל האם הוא יהפוך לפרנצ'יז פלייר שיכול להוביל קבוצה
הוא יוכל לסחוב קבוצה כמו לברון ג'יימס? התשובה לכך היא לא.
התקרה שלו היא להיות שחקן השלמה כמו רבים טובים שיהו בליגה מייקל רד,גרנט היל,ראשיד לואיס,מייקל פינלי ועוד.
כל אחד אתה משווה ללברון? טרחן
תגדיר שחקן מוביל קבוצה?
לאליפות יש מעט-
לברון
דוראנט
הארדן
יאניס
סטף
קוואי
וכנראה לוקה
כל השאר סופרסטארים משלימים ברמות שונות.
.
יש גם להוביל קבוצה למאזנים טובים נגיד מיצ'ל עם קונלי וגובר
ליליארד עם מקולום
יוקיץ עם מארי
סופרסטארים שהם פרנצ׳ייז פליירס שיכולים לסחוב קבוצה על הגב יש מעט מאוד. לברון, KD, הסייבורג, סטף, הזקן הגריק וזהו כרגע לדעתי. דונציץ בדרך לשם. כל שאר הסטארים אחלה שחקנים, מי יותר מי פחות, אבל לא יכולים לסחוב פרנצ׳ייז על הגב. בראדלי ביל שחקן סופר כשרוני, יותר מג׳ימי באקטס, אבל כרגע ג׳ימי עדיף. גם PG. מה שמצא חן בעיניי אצלו השנה היה במשחק נגד דאלאס שהוא החליט לשמור על לוקה באגרסיביות. זה הראה שיש לו המון אופי ובעיקר שהוא תחרותי ולא רוצה להפסיד, בדיוק הפוך משחקנים כמו קיירי לדוגמא. אני חושב שהוא ילך וישתפר כי האופי שם. גם ככה היום הייתי לוקח אותו במקום גורג או באטלר
לא בטוח שסטף על כל גדולתו יכול לסחוב קבוצה לפלייאוף. שים כל אחד מהחברה האחרים בקבוצה פחות מהממוצע והם מגיעים לפלייאוף. סטף צריך קבוצה טובה מסביבו, אם ההגנות מתמקדות רק בו הוא גמור.
מדויק.
השחקנים הנדירים ש"יכולים לסחוב קבוצה עד הפלייאוף לבד" (אמירה קצת מוגזמת אבל אנחנו מבינים בין מי למי היא באה להבחין), הזו, הם בראש ובראשונה הארדן, אלא מה. יאניס. קוואי. גם הילד לוקה מסתמן היטב ככזה. ולברון, שלא רק יכול, אלא גם סחב בקביעות קבוצות כאלה, את היורוליג של הרוקי בלאט ל-6 משחקים בפינאלס, את קליבלנד 2007, תבדקו מי ומה היה שם, עד לפינאלס, לפני שהבין שהחיים קצרים ולמה לו עם זה, ואת הפחות-מקבוצה, של JR "מה התוצאה?", כנ"ל לפינאלס ממקום 4. כולל סוויפ פעם ראשונה אי פעם, על מספר 1 בקונפרנס…
DOR
לא שמתי לב לתגובה שלך כתבנו את אותם שחקנים..
(:
אחד לאחד 👏🏻
לא ממש אנדרייטד כי הוא מוערך. ממקמים אותו באזור קליי תומפסון, מספר 2 בקונטנדרית. זה די גבוה.
התפלאו על ההחתמה שלו כי היה אמור להיות הגיים צ׳יינג׳ר היחיד בטרייד דדליין, שחקן שיביא חבילה נאה לריבילד של בוסטון.
Espn שמו אותו 19, כדי לטעון שהוא הכי אנדרייטד זה אומר שהוא שחקן טופ 7-8 והוא לא.
והכוונה כמובן ריבילד של וושינגטון
מנחם, אולי האנדרייטד מכולם, הוא גם מי שרבים חושבים שהוא הרייטד מכולם?
הכוונה בראיה היסטורית. מצטברת. הכי אנדרייטד במעמדו ויכולתו לאורך הקריירה
.
אם אתה רוצה מחקר לקרוא, אל תלך רחוק (באיבות גיא) מדח. הנה מתחת הלינק.
זה שווה לטעמי *** פוסט נפרד **, מפורט. ולא עוד כמה תגובות של שורה אחת פה.
על מה מדובר?
מחקר מקיף, מוחלט: כל עונות ה-NBA, מהתחלה ועד הסוף. עם המתודולוגיה, שיטת המחקר, והתמוודת מול flaws אפשריים בשיטה.
מה נבדק? מיהו השחקן הגדול ביותר אי פעם, בכל עונה, ובמצטבר בכל הקריירה.
הסיכום: התרומה המצטברת של כ"א משחקני ה-NBA, לכל אורך הקריירה, לקביעת ה-GOAT.
וסיכום אלטרנטיבי: התרומה של כל שחקן NBA, *בהתעלם* ממספר העונות ששיחק; קרי: תרומה חלקי עונות בפועל.
בתוספת נתונים אחרים: העונות הבודדות הטובות ביותר; עונות הרוקי; ובחלוקה לכל אחת מ-5 העמדות השונות.
.
כדאי מאוד לקרוא, הרבה מאוד נתונים, וגם אינקדוטות. שווה דיון.
זה הלינק:
https://nbamath.com/progressive-goat-rankings/